בנוגע לספרות

היהדות והיהודים

מטבע הדברים חלק מהיהודים חילוניים וחלקם דתיים. לכל צד דרישות ומוקדי עניין. הדת של היהודים החילוניים היא דת העבודה ואילו דתם של היהודים הדתיים היא דת ישראל. לכל אחד מהצדדים דרישות משלו. היהודים הדתיים מעוניינים בהלכות ומצוות ואילו היהודים החילונים רוצים חופש ופלורליזם. כל אחד מהצדדים מתעניין במה שמעסיק אותו ומהווה מוקד לאורך חייו והאידיאל עמו הוא חי. כל היהודים שחיים אורח ליים דתי פחות או יותר חיים את מה שאפשר לכנות אידאולוגיה דתית ואילו בקרב החילונים חלק חיים עם אידאולוגיה יוצאת דופן ורובם פשוט חיים את הקפיטליזם המאוחר על מוקדי הקניות וההנאה שהוא מספק. אנו חיים בזמנים בהם יהודים טועמים מסוגים שונים של יהדות וחלקם מחליפים צד ועוברים מאורח חיים דתי לחילוני ולהיפך. אין בכך איבוד מוחלט של היהדות אלא הזדמנות לטעום צד נוסף שלה ואפילו בתוך העולם הדתי או החילוני יש צדדים ודרכים שונות לחיות את החיים וגם לחשוב ולברוקולי את המבורג והבלתי מבורר. לישראלי בימינו אינספור אפשרויות לחיות וליהנות מהחיים. לדבוק בדרך חיים ולסטות ממנה לעבר חדשה ומעט מאוד יכולים לעצור מהלך כזה בקרב מי שנחוש בליבו. הספרות העברית עצמה מהווה דרך אלטרנטיבית וישראלית להבין את היהדות ולחיות אותה מתוך קריאה וכתיבה של טקסטים. הפילוסופיה נותנת פן נוסף. אין לנו אלא להודות על האושר הנפלא שמהלך בתוכנו כחברה שמאפשרת נתיבים כה רבים ללימוד והשכלה. אם ירצה אדם לדעת את מה שהיה רע במיוחד בנכר, בארצות אירופה יתקשה למצוא אותו. היהודי העכשווי שחי בארץ אינו חשוף להשפעתם הישירה והאישית של גורמים אנטישמיים והוא חופשי לחיות בזהותו תוך השפעה פנימית של היהדות ללא התערבות גורמים אירופאיים שאינם אוהדי ישראל. גם מבחר הספרים בנושא יהדות פתוח בפני כל אחד ואף בערים הליברליות ביותר בארץ כמו תל אביב ישנם מרכזי לימוד יהדות בהם יוכל למצוא התלמיד את מקומו. ימים מבורכים

לרגעים