שיר תהליכי 1/ טל סלוצקר

 שיר תהליכי X₁

 

כתבתי שיר תהליכי.

ולא ויתרתי, על צורה אישית של השיר.

לא הקשבתי למייעצים, התחלתי משהו חדש.

ניסיון להתנער, מהמסורת השירית.

X₁

 

כל הזמן רציתי, שירה חדשה,

ומצאתי אותה, בסימנים, שלב אחרי הבא אחר כך.

 

מציאות של הווה, הנטוע בחדש.

X₁

צורה ניסיונית, חדשה, שיצא לי לנסות לעת לילה ספטמבר.

טל סלוצקר

 יום כיפור הנוכחי

 

כתבתי את השיר, אבל לא הבטתי במה שמופיע על הדף

וזאת למרות שיום הכיפורים נגמר.

הוא היה תלוי על הדלת, נושן נישן, נריב נרפה, נסלח, נתיר את נדרינו.

ולמרות הכל, עוד היה על מה לבקש סליחה, ולא ביקשתי.

הגיע כבר לילה, ויום כיפור הנוכחי יצא,

ושאלתי את עצמי,

האם זהו הקץ או שסתם חשוך פה?

מניפסט לקשרים פילוסופיים באינטרנט

 

הכפיל/ טל סלוצקר

התבוננתי במראה וראיתי שם איש מוזר

מיהו האיש הזה? האם הוא אבי? האם זהו אחי הבלתי מוכר?

שאלתי את עצמי שאלות שלא נתנו לי מנוחה ומנוח,

הכיסא מסתובב, השמש עולה ויורדת, הארץ לעולם שבה

והאיש ששם איננו אני, זהו איננו צל, האם זהו כפיל?

הוא יצא מן הצד השני והחל לרדוף אותי בכל מקום, עד שהחלתי לרדוף אחריו,

רדפתי אותו עד קץ העולם, עד לכל פינות העולם, ולא תפסתיו.

יש לו שיניים חדות וחיוך ערמומי, האיש הזה איננו אני.

הוא בעל נכסים, מצליף בסוסים, רוכב מחשכים,

האיש הזה איננו מי שהיני, הוא עצמי שברח, תותח שפרח, אש שבאח.

מיסטר ג'קיל ודוקטור הייד תפס לי פתאום את היד,

הערב בשמונה. הגעתי, אך שום דבר לא מצאתי, רק את צווארוני וחולצתי הלבנה זרוקים כלאחר שבאתי.