טל סלוצקר
רועי צ'יקי ארד - התהוות קבוצה
והתרחשות בשדה
אחד האירועים המשמעותיים ביותר בשירה
העברית של שנות התשעים והאלפיים הוא כתב העת מעין וקבוצתו שפעלה סביב רועי צ'יקי
ארד שהנהיג אותה בעוז ויצר בה התרחשויות עירוניות בכל הזדמנות כולל אירועים במזרקה
בדיזנגוף במסעדות מזון מהיר כמו מקדונלדס בבתי קפה דוגמת הנסיך הקטן בימי פעילותו
הספרותית בבנקים במועדונים ברים ובכלל כלל כתב העת האמיץ הקליל והשובב כל דבר
שקשור בפופ פוליטיקה שמאלית מחאה פוליטית שירת אוונגרד תל אביבית והמצאות דוגמת
חינמונים והברקות של צ'יקי שהיו אהובות על משוררי העיר ויוצרי הקולנוע בה על
המוזיקאיות והדוגמניות וכל דבר שהפך את קבוצת השירה הזו לפרח שהפריח את העיר ושימח
את ליבות המשוררים והנערים שזה עתה עברו לעיר. אנשים רבים עברו עיר כדי להתקרב
עברו בתים בתוך העיר התרחקו מהוריהם שינו את אורח חייהם הגיעו לערבי שירה ומוזיקה
חגגו ושמעו את רועי צ'יקי ארד מקריא את הינשוף את המחזה שכתב ואת וואן נוייאן מקריאה
משיריה שיצאו בספרים שבהוצאתו לאור. אליו חבר בימים האמיצים מאוד יהושע סיימון
שהיווה תמיכה עצומה בכל פעם ואיתו הקים את הוצאת שדוריאן שאיננה יותר ואף הופיע
באירוויזיון עם להקת פינג פונג שהתגבשה כדי לשמח את המדינה בפופ טכנו. ביחד הם
חקרו את ארצות ערב ונסעו בנגב נסיעות לצפון והתקוטטו עם משוררים התרגשו מיופי שירי
הייקו וכתבו שירים יפניים בעברית שהיוו תקדים, הם צילמו סרטים דוקומנטריים והקריאו
במועדון הגדה השמאלית שינו תספורות וחגגו את תרבות השמאל החופשי ואמנות החופש
שסיפקה העיר ורחובותיה אנשיה ושאיפותיהם לחיים חופשיים. מעט מאוד כתבי עת אם בכלל
הוציאו כמות כזאת של גליונות כולל מוספי קולנוע וטלוויזיה אמנות ואף הקמת גלריית
החדש והרע והכול כמה שיותר קליל ובלי כובד בלי תכנים מכבידים והתפלספויות. הכל
הגיע בכל פעם לחנויות ולקיוסקים בשקיות ניילון ובהפצה של בחורים צעירים שרצו מעין.
כתב העת נקרא על שם בחורה ובכל פעם שהוזכר שמו עלתה התלהבות כללית ושימחה רצון
לקחת חלק ולפרסם ונכונות נלהבת להשתתף באירועים הכפיים בבר חשוך מתחת לקרקע או בפעולת
קונדס במרחב העירוני. בשלב מסויים היו חברים רק בני שלושים ועשרים ומאוחר יותר גם
בני ארבעים עם שאיפה לשמור על גיל כמה שיותר צעיר של משתתפות ובגיבוי אהרון שבתאי
שהיווה מעין דמות אב לכתב העת אותו הזין בכתיבה. בלי בדיחות לא היה כתב העת מעין
מתקיים אפילו דקה אחת משום שהמשתתפים שמרו על אופטימיות, בלי רוח השטות והנעורים
דבר לא היה קורה כמו שקרה. אם היתה נכנסת לחוברת טיפת כבדות אי אפשר היה לקפץ
בריקודים אם לא היו מסביב לפחות מאה אנשים לא היתה זו מסיבה כה גדולה ומפוארת.
מעין היה כתב העת המרכזי בספרות העברית ואבן שואבת למי שבאמת חי את החיים לא למי
שמתיימר לחיות אותם, משקפי שמש וכובע מכנסיים צבעוניים וריקוד תוך הנפת רגליים
חיבוקים ובמות עם ציוד הגברה וגיטרה חשמלית יעל בירנבאום שלוחצת על פדל ומחליפה
אפקטים ובנות עם צבעים בשיער הכל בסגנון שמאפשר לנשום בתוך מציאות מעיקה וכבדה
שבלי הסחות דעת לא ניתן לחיות אותה. אמנות קונצפטואלית בשערי הגיליונות ציורים
ואמנות בוגרי בתי ספר לאמנות. שולחן בכניסה ועליו גליונות שירה וספרים במחיר עשרים
שקלים בנות שבאות מכפר סבא והרבה שיחות סמול טוק. כתב העת מעין היה יותר מחוברת עם
טקסט ותמונות הוא היה לאבן שואבת ולמרכזה של תרבות בזרימה והתגבשותה של תקופה
נפלאה בשירה העברית שנתנה לכל המשתתפים חשק לבלות בערבים לדבר במיקרופון ולשבת
בסוף הערב בבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה