יום ראשון, 1 בספטמבר 2019

אני בעד

אני בעד ספרות שנובעת מהיומיום ובעד ספרות שנובעת עמוק מהידע והמרגש. בעד ספרות שמתחברת לנושאי העניין שלנו ובעד ספרות שמבטאת את מקורות החוויה העמוקים ביותר שלנו. חלקה נובעת מעשייה פרקטית ובחלקה אין שום היבט פרקטי, כזאת שחיה בשלום עם הווה דיגיטלי ושאינה שואפת לחזור לעבר שקודם להמצאות טכנולוגיות עכשוויות. אחת שנותנת דרור למחשבותינו ולתפישתנו אותה כנובעת ממעמקי נפש וגם כזאת שנותנת דרור לשטחיות ולמאפיינים צורניים שמרכיב הידע בהם שטחי, וזאת בלי לבטל את זאת שבה מרכיב צורני הדוק נותן דרור למעמקי התוכן והוויתור הנפש

אני בעד ספרות שמדברת אותנו ובעדנו כשאנו מדברים את עצמנו. אבל אין זה אומר שאני נגד המסגרות האדם בתוך עצמו. לעתים עלינו לשמור את המחשבות בתוך הראש ולתת להן זמן להבשיל ולהתפתח. אני בעד טקסט משום שהוא מהנה, משום שנוא מפתח מחשבה ודיבור ומשום שהוא נותן דרור למחשבת השפה בין אם היא בלתי פונקציונלית ובין אם היא פונקציה של מוקד עניין שמחוץ לטקסט. בעד טקסטים שמבטאים את אהבתנו לשפה וכאלו שמבטאים התפתחויות טקסטואליות חדשות, בין אם הן מגיעות משפה מדוברת או כתובה. משום שהשפה היא גוף ששועט קדימה או מתקדם בעצלתיים, היא נושא לדיון ולעריכה, לפרסום ולשמירה לפרט. היא מפה שמובילה אותנו בתוך העולם והיא דרך משלנו לחוש את העיר והמדינה, את העם ואת האמנות, את הפוליטיקה ואת חיי הנפש. היא לעתים מרכיב בלתי נראה ולפעמים מרכיב שנראה מעט

אני בעד ספרות שנחשבת יותר מאמנות במדינה שמעדיפה את הרכיב הטקסטואלי על החזותי. בעד כזו שמפרשת ומספרת, שרה ואינה חורזת יותר מדי. בעד כזו שמציגה את עצמה כאישה יפה או כגבר חושב. כזו שמסתכלת על השמיים ועל הצבע שלהם שוב, שפה שמתפעלת מהעולם. שפה חילונית ודתית שפת יומיום ושפת קודש. בעד שפה לתפילה ושפה לעשיית צרכים. ובעד שפה שנלחשת או נצעקת נוצקת או נלושה. בעד שפה שהיא עצמה בונה מבנה ובעד שפה שלעולם אינה מוותרת בין אם היא קיימת כאפשרות או כמימושה. בעד שפה שמונחת על מדף או כזו שמופיעה על שלט

אני בעד מצב בו אנשים עושים שימושים מעניינים בשפתם בלי לבלבל את עצמם לגבי צורכי השעה שמפריעים להם לחשוב את השפה ולתכנן בה מהלכים. אני בעד שפה מתוכננת וגם בעד כזו שנפלטת בטעות, בעד כזו שמבקשת מפלט היכן שמכבדים אותה ובעד כזו שחיה ברחוב. בעד שפה אקדמית ונגד הפקרת השפה בידיהם של הבלתי אחראיים שאינם לוקחים את השפה לידיהם כדי להשאיר בה ובאמצעותה סימנים ומעשים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה