הדס מזרחי פיראות ואור פרא

 

טל סלוצקר

 

הדס מזרחי

פיראות ואור פרא

 

הסופרת הדס מזרחי הוציאה ספר. ומה בעצם העניין בה, העניין הוא שלמרות דמותה הספרותית יש בה פיראות שמבצבצת מבין הדפים ובה עצמה ובכך אפשר להבחין על ידי התקרבות אליה. ראו הוזהרתם, ספריה יכולים להוביל לתגובות פיזיות ממש של חנק. משום שספריה מגיעים ישר עד למערכת העצבים של הקורא או הקוראת. שם ספרה לא צריך ראש גם הוא מסמן על קיום פיזי אנושי ואם אתם אוהבים את זה או לא היא כבר נכנסה לתוככי סצנת הספרות של תל אביב שחווה בימים אלה קשיים. ומה בעצם רוצים מקוראים? שיקראו את הספר, זהו הרי תפקידם כקוראים. הדס מזרחי רק נראית מבויתת, למעשה היא דומה יותר לחומר נוזל מלחומר קשה. מסרבת להתאים את עצמה למה שאתה חושב ומציבה כל הזמן אתגר ונכונה להתווכח. אהבתה את דמותם של יונה וולך ודוד אבידן באה לידי ביטוי בהשפעות דרך הכתיבה בכתב העת 'עכשיו' על שירתה והפרוזה שלה. ואכן את אחורי הספר וההקדמה כתב גבריאל מוקד עורכו המיתולוגי של כתב העת עכשיו והאקדוחן שתמיד נכון לירות או בדמותו בסרט איש החרב מבקר ספרות בלתי נלאה שמתגושש עם סופרים ועם פילוסופים מבקרי ספרות ואנשי בוהמה. אי אפשר להתייחס לספרה כביטוי היחיד של דמותה אלא כמעיין דמות אחת מתוך דמויות שונות של הופעתה בספרות. היא בת פריפריה אבל נוכחת במרכז, ילידת כפר סבא אבל מוכרת במרכז הספרות עשוייה גלמים של מילים אבל כבר פרפר בוגר. הדס מזרחי אינה מתיימרת להיות יותר ממה שהיא למרות הסנוביות, היא מגלמת את דמותה של בת הספרות העברית שאינה בת בית אלא באה לבקר והולכת. איננה מסמנת טריטוריה אלא משנה דמות, אם תכיר אותה אתה עשוי להיות דמות בסיפוריה הדס מזרחי הופכת את חבריה לדמויות ספרותיות ואת דמויותיה הספרותיות לחומר ספרותי עבור עצמן. אם תקפידו להביט תגלו שיש לה גם נקודות תורפה, הן נמצאות בדיוק היכן שהיא חושבת שיש כללים ולמעשה אין שום כלל. כך היא מגודרת על ידי אנשים בשדה הספרות כדי שיהיה נוח להתמודד איתה. עורכה הספרותי גבריאל מוקד אומר אודותיה רק טובות והיא איננה בת בית בכתב העת 'עכשיו' אלא מבקרת שבאה להתבונן וחוזרת לעולם דמויותיה שלפעמים הן מוזרות ולעתים ברורות ביותר אך לעולם אינן רגילות או קונפורמיסטיות. עולמה בכתבים הוא עולם של שיגעון שנועד לדיון על ידי אנשים זוטרים ומרכזיים כאחד, היא שומרת לעצמה זכות לכתוב על כל דבר ומבחינתה כל העולם הוא חומר ליצירה – כל דבר שקורה כל אירוע קשה ככל שיכול לקרות הופך למשפטים וסיפורים. ויש גם בדיחות והקורא יכול לצוד אותן או להיות בלתי מודע לקיומן בטקסט. הדס מזרחי היא הפילוסופית של עצמה. פעם היא אקזיסטנציאליסטית פורשת ופעם סטואיקנית היא מרשה לעצמה לבחור גישה פילוסופית ולנטוש אותה או לדבוק בה לזמן מה - איך שלא יקרה היא מגבה את הבחירה בקריאת ספרים ועולמה הוא מעין ערימת ספרים ובני אדם התרחשויות ורגשות סותרים. יש שיקראו לה ניצן בשדה הספרות ויש שיראו בה וותיקה מה שלא יקרה היא נכונה להסתכל ולהיות מובטת, לעשן סיגריה עם עשן מסתלסל ולהיזכר בסופרות ובסופרים מזמן עבר יהיו פרוזאיקנים או משוררים תושבי שנות השבעים או רומא ויוון העתיקות ולמרות טווח קריאתה הרחב הדמויות הן תמיד עכשוויות. זוכרות את זוועות הזמנים שלנו ואת הנכויות את מועדוני הנפגעים ואת האינדיבידואלים ההרואיים. הדס מזרחי היא תופעה.